לאחרונה, ידיעה על הצעת התעשייה הירוקה של האיחוד האירופי להגבלת יבוא פוטו-וולטאים פוצצה את מניות A. התוכן המודאג ביותר הוא ש-85 אחוז מהרכיבים המשמשים בחוות רוח באירופה, 60 אחוז ממשאבות חום, 85 אחוז מהאלקטרוליזרים הפוטו-וולטאיים חייבים להיות מיוצרים ביבשת אירופה. השוק מאמין שהחדשות יגבילו את יבוא הפוטו-וולטאים של סין, ויגרום להתרסקות הבזק של מנהיגים פוטו-וולטאיים רבים.
וביום חמישי הזה (16 במרץ), החדשות הובילו את הנחיתה הרשמית. האתר הרשמי של האיחוד האירופי פרסם באופן רשמי את שתי אבני היסוד של תוכנית התעשייה הירוקה, "חוק התעשייה נטו אפס" ו"חוק חומרי הגלם המפתח האירופי". אם לשפוט לפי ההצעות, המטרה העיקרית של שתי החקיקה המרכזיות היא להבטיח את ההובלה העולמית של האיחוד האירופי בטכנולוגיה תעשייתית ירוקה.
בהצעה, האיחוד האירופי קבע יעד להגדלת כושר הייצור המקומי בתעשיות ירוקות מרכזיות כמו פוטו וסוללות ל-40 אחוז עד 2030. במקביל, מתוכנן גם להשיג את היעד של 50 מיליון טון של לכידת פחמן על ידי 2030.
אבטחת אספקת חומרי גלם מרכזיים כגון ליתיום ואפרפרות נדירות
במונחים של אמצעים להגבלת חומרי גלם, טיוטת "חוק נטו אפס תעשיה" קובעת כי עד שנת 2030, האיחוד האירופי מתכנן לספק לפחות 10 אחוז מחומרי הגלם העיקריים, לעבד 40 אחוז מחומרי הגלם העיקריים ולמחזר 15 אחוז מהמפתח. חומרי גלם מהאיחוד האירופי. .
הצריכה השנתית של חומרי גלם אסטרטגיים ממדינה אחת של צד שלישי לא תעלה על 65 אחוזים, ומוצרים קשורים ממדינות מעל 65 אחוז יורדו בהערכת המכרז, מה שיקשה על הקונים לקבל סובסידיות.
ראוי לציין שההגבלות על חומרי הגלם בהצעה הן בעיקר בתחומים כמו ליתיום ואפרפרות נדירות. מטרת ההצעה היא להבטיח שהאיחוד האירופי יוכל להשיג אספקה בטוחה, מגוונת, משתלמת ובת קיימא של חומרי גלם מרכזיים, כולל: אדמה נדירה, ליתיום, קובלט, ניקל וסיליקון וכו'.
מובן כי האיחוד האירופי תלוי במיוחד בסין עבור משאבי אדמה וליתיום נדירים. כמעט 90 אחוז מהאדמה הנדירה ו-60 אחוז מהליתיום מעובדים בסין. בין 30 חומרי הגלם העיקריים שזוהו על ידי האיחוד האירופי, שני שלישים מסין היא היצואנית העיקרית.
בתחום האנרגיה הסולארית, האיחוד האירופי לא הגביל ייבוא של חומרי גלם פוטו-וולטאיים. האיחוד האירופי גם הצהיר שחלק מהשלבים המוקדמים של השרשרת התעשייתית, כולל מטילי סיליקון ופסלי סיליקון, ימשיכו להסתמך על יבוא סיני, מהווים יותר מ-90 אחוזים.
אפילו בהצעה, אנרגיה סולארית היא "אחראית", באומרה שעד 2030, כושר ייצור המודול הסולארי של האיחוד האירופי יהיה מספיק כדי לענות על לפחות 40 אחוז מהביקוש השנתי הצפוי במסגרת היוזמות REPowerEU והאמנה הירוקה, הכוללת 600 GW תוכנית קיבולת מותקנת סולארית.
לא קשה לראות שמטרת פרסום הצעת חוק זו של האיחוד האירופי היא להיפטר מהתלות החיצונית של שרשרת תעשיית האנרגיה המתחדשת ולשפר את ייצור האנרגיה המתחדשת המקומית על ידי משיכת חברות אנרגיה מתחדשת להתיישב בהן. זוהי גם הסלמה של המאבק עם ארצות הברית על אנרגיה מתחדשת.
הסלמה בקרב על אנרגיה מתחדשת בארה"ב
מאז שהבית הלבן פרסם את "חוק הפחתת האינפלציה" במחצית השנייה של השנה שעברה, אירופה וארצות הברית פתחו בשורה של מלחמות סובסידיות לכניסת חברות אנרגיה מתחדשת. מדינות אירופה מאמינות כי פרסום "חוק הפחתת האינפלציה" בארה"ב חטף את חברות האנרגיה המתחדשת באירופה, בטענה שארה"ב השתמשה בסבסוד גדול כדי לגרום לחברות אנרגיה מתחדשת אירופית להעביר את רשתות התעשייה שלהן לארה"ב, מה שהחליש את ייצור האנרגיה החדשה באירופה. והרס מקומות עבודה באירופה.
לכן, מאז המחצית השנייה של השנה שעברה, מגביר האיחוד האירופי גם את גיבושה של תוכנית "סבסוד ירוק" להתמודדות עם "חוק הפחתת האינפלציה" של ארצות הברית. תוכנית "דיגיטליזציה של מערכת האנרגיה" למשוך חברות אנרגיה מתחדשת להתיישב בה היא עימות קשה עם "חוק הפחתת האינפלציה" האמריקאי, והצעת חוק זו היא הסלמה נוספת של מלחמת הסובסידיות בין שני הצדדים.
מהצעת החוק, אנו יכולים גם לראות כי מטרת הליבה של פרסום הצעת החוק של האיחוד האירופי היא להשיג הפחתת פליטת פחמן ולבסס אספקת אנרגיה ירוקה מגוונת ושרשרת האספקה שלה. למעשה, עם תמיכה של סובסידיות ומדיניות שונות באירופה, מספר חברות סיניות פוטו-וולטאיות, אחסון אנרגיה וסוללות ליתיום נסעו ברציפות לאירופה לצורך מימון ורישום.